שיווי משקל, להתבונן מבחוץ וליישם מבפנים

הודו פונה 2009

להקת רחוב פותחת במופע של להטטנות הליכה על חבל הנמתח בין שני מוטות גבוהים
הממוקמים במרחק אחד מהשני ובדרך מפתיעה יציבים.
ילדה חדת תנועה מכוונת ובטוחה בפסיעותיה ,כמה מטרים מעל האדמה הולכת הלוך
וחזור בכול פעם בצורה מסוגננת אחרת.פעם מחזיקה במקל רוחבי לאיזון, פעם על חד
אופן, ופעם אחרת כורעת ברך.הגוף שלה מיומן ואינו מהסס.חושיה דרוכים והפחד ממנה
והלאה.למטה ישנו איש המתופף בקצב קורא לעוד אנשים להתקהל ואישה נוספת הטופחת על
מתקן מתכתי המוסיף צלילים להמולה.

הבחנתי בכול האירוע מחלון אולם היוגה בו תרגלתי.כהרף עין זינקתי מהמזרון
,דילגתי במדרגות ומצאתי את עצמי ברחוב יחפה עם מכנסי היוגה הקצרים.המופע מעורר
את הצופה מהצד מהפנט ומרתק מעצם העובדה של הליכה על חבל דק ,הליכה כמו
מרחפת,מחליקה באוויר בעוד רגליו הוא נטועות בקרקע.

לאחר דקות ארוכות הקסם נגמר.ילדת "הפרא" נוחתת לקרקע ומתחילה לאסוף כסף לקופסת
הפח שבידה גוערת במי שלא נתן.

האיש מקפל את המוטות שביניהם נמתח החבל .הילדה האיש והאישה נעלמים והרחוב לובש
את צורתו הרגילה.הלהקה נעלמה כלא הייתה.

בחזרה באולם היוגה.המורה הגדול שלי ליוגה גם הוא הביט מהחלון .בו ברגע הניח שני
מקלות עגולים ודקים על הרצפה ובקש מתלמידה ללכת עליהם כמו חיקוי להליכה על
החבל.כף הרגל שמשדרת פולסים עד למוח מלמדת את אומנות השיווי משקל.


המראה חזר אלי במשך היום כשאני על מזרון היוגה מתאמנת בתנוחות שיווי משקל
,כמטפורה לחיים "הליכה על חבל דק".על הפחד מליפול, על ה להתנסות בפחד הזה
ולחצות אותו.
על ההבנה שהחיים מזמנים סיטואציות בהם פעולותינו דורשות מיומנות כאותה ילדת פרא
קטנה שהולכת לה למעלה מאוזנת יחד עם הישרדות בסיסית גשמית.